בעתירה זו משרדנו טיפל בעתירה לביטול צו סגירה לבית ספר. דובר בבית ספר מוכר שאינו רשמי שמשרד החינוך הורה על סגירתו. בית הספר קיים יום לימודים ארוך, והוא יועד, כהגדרתו, להורים לילדים אשר נואשו מבתי הספר הממלכתיים וביקשו למצוא מסגרת הנותנת יחס אישי לכל ילד וילד.

​

בית הספר פעל ברישיון זמני ממשרד החינוך במשך שנתיים, לאחריהן משרד החינוך החליט על הימנעות ממתן רישיון ועל סגירת בית משרד החינוך נימק החלטתו בסברתו כי מאחר שבית הספר לא עמד בכל דרישות משרד החינוך באותה העת, יוטב לילדים הלומדים בו אם הם ילמדו במסגרות אחרות.

​

בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב קיבל את העתירה והורה על מתן רישיון לבית הספר וביטול צו הסגירה שהוצא נגדו. בית המשפט קבע כי קיימת זכות חוקתית של הורים לגדל ולחנך את ילדיהם כראות עיניהם, כאשר בנסיבות העניין יד רצונם של הורי הילדים לחנך את הילדים במסגרת החינוכית בה הם בוחרים היא על העליונה.

​

בית המשפט הסביר כי ממצאיו כביכול של משרד החינוך בעניין בית הספר אינם חמורים, מה גם שבית הספר גילה התקדמות בתפקודו בשנותיו הראשונות, ולכן באותן נסיבות אין מקום שמשרד החינוך יתערב בהחלטות הפדגוגיות של ההורים ובבחירתם בבית הספר. משרד החינוך ערער על פסק הדין לבית המשפט העליון, אולם ערעורו נדחה.

​

קישור לפסק הדין המלא