בעתירה זו נדונה החלטת יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לחדש את דיוניה בחוק-יסוד: משק המדינה, לאחר שזו הונחה כבר על שולחן הכנסת לקריאה שנייה. משמעות ההחלטה הייתה כי הקריאה השנייה תידחה עד שהצעת החוק תוחזר ותונח על שולחן הכנסת.

​

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה רק בעקבות עתירה קודמת של העותרים (בג"ץ 4804/91), במסגרתה הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של פסק דין, בדבר הבאת הצעת החוק לדיון בפני מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית בתאריך מסויים. החלטת יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט סיכלה, למעשה, את מימושו של פסק הדין.

​

בענין זה חרג בית המשפט מן ההלכה לפיה על פי רוב לא יתערב בעניינים הנוגעים לסדרי עבודתו של בית המחוקקים. בית המשפט קבע כי לאור פסק הדין הקודם - לו היה יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט צד כמשיב פורמלי - לא ניתן להחזיר את הצעת החוק מן המליאה לוועדה, ויש להביא לקריאה שנייה ושלישית.

​

קישור לפסק הדין המלא