חוקיותם של גני ילדים פרטיים בשכונת מגורים

מאת: עו"ד יחיאל שמיר

בני זוג רכשו קרקע המיועדת למגורים באזור שקט והקימו בה, בהשקעה ניכרת, את ביתם. לפני בניית הבית הם בחנו ובדקו היטב את התכניות והשימושים המותרים ברחוב וגילו שהאזור מיועד למגורים בלבד.
לפני הרכישה הם וידאו שבבתים השכנים נעשה שימוש אך ורק למטרת מגורים ולא למטרות אחרות. בתום הבנייה ולאחר שעברו להתגורר בבית החלומות בו השקיעו מאות אלפי דולרים - נדהמו לגלות שלגבי הבית הגובל עימם הוגשה בקשה לפתיחת גן ילדים פרטי המאכלס 35 פעוטות בני 2-4 שנים. הם חוששים מפני עומס התנועה שייגרם בשעת הסעת הילדים לגן וממנו ובעיות הבטיחות שייגרמו עקב ריבוי כלי הרכב, הם חוששים שהגן יפגע בשלוות מגוריהם ויצור מטרדי הרעש. הם חוששים מירידת ערך הנכס. הדרך החוקית העומדת בפניהם היא הגשת התנגדות לוועדה המקומית לתכנון ולבניה כנגד הבקשה לפתיחת גן ילדים.

ככלל, מוסדות התכנון אינם "מתרגשים" מהעובדה שהאזור מיועד לפי תכניות המתאר למגורים בלבד. על מוסדות התכנון לדון בבקשה לפתיחת גן הילדים ולבחון אם ישנה הצדקה למתן היתר ואם לא יהיה בכך כדי לפגוע במידה רבה בשכנים, לפגוע במרקם החיים בשכונת המגורים ואם אין בגן כדי ליצור מפגעים תחבורתיים ובטיחותיים. במסגרת זו על מוסדות התכנון לבדוק את המצב הכולל באזור הן מבחינת הצורך בגן הילדים והן מבחינת העומס התחברותי במקום. אם כבר יש מספר גני ילדים באזור אזי קיימת סבירות גבוהה שהצורך בגן ילדים נוסף יהיה פחות משמעותי ולעומתו הפגיעה בשכנים תהיה כבדה באופן שיצדיק הימנעות ממתן היתר לפתיחת הגן.

התפיסה הרווחת בבתי המשפט ובמוסדות התכנון והבנייה היא שהקמתם של פעוטונים או גני ילדים בגיל הרך היא אינטרס ציבורי. זאת מכיוון שבעידן המודרני שני בני הזוג יוצאים למקום עבודתם ויש למצוא מסגרות חינוכיות מתאימות לילדים בגיל זה. לכן לא נקבע כלל קטגורי האוסר על קיום גני ילדים בשכונות מגורים. ההצדקה להתרת פעילות גני ילדים בשכונות מגורים גדלה כאשר מדובר בשכונות צעירות יחסית, בהן יש ילדים קטנים וקיים ביקוש למסגרת עבורם בטרם כניסת הילדים למסגרות העירוניות שלפי חוק חינוך חובה. עם זאת היתר לשימוש חורג לגן ילדים לא יינתן באופן אוטומטי וכדבר שבשגרה. יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. מקובל כי גם אם מוסדות התכנון יאשרו לבסוף את פתיחת הגן, יהיה זה לפרק זמן מוגבל ולאחר שיטילו מגבלות על מפעילי גן הילדים באופן שימזער את המטרד עבור השכנים. ככל שההגבלות מתייחסות למטרד הרעש, מקובל להגביל את שעות פעילות הגן ובפרט להגביל את שעות הפעילות בחצר, כגון הימנעות ממשחק בחצר בשעות 14:00 עד 16:00 אחרי הצהרים. במספר מקרים נדרשו מפעילי הגן להקים חומה אקוסטית שתמנע התפשטות רעש. הגבלה משמעותית נוספת שיש לה השלכה על מטרד הרעש מתייחסת למספר הילדים הגן.

מובן כי ככל שיש יותר ילדים בגן יבקעו ממנו יותר רעשים ולפיכך נוהגים מוסדות התכנון לצמצם ולתחום את מספר הילדים בגן. למספר הילדים בגן ישנה חשיבות מרכזית נוספת והיא נוגעת למטרדי התנועה שהקמת גן ילדים בשכונת מגורים עלולים ליצור. בימינו רוב ההורים נוטים להביא את ילדיהם לגן באמצעות רכבם גם אם הם גרים קרוב, וזאת משום שלאחר מכן הם ממשיכים לעבודתם. פתיחת גן עם 20 או 30 ילדים כרוכה במעבר של מספר של מכוניות כמספר ילדי הגן, וזאת באופן שעלול להסב קשיי תחבורה, בעיות בטיחות ובעיות חנייה לשכנים. אכן, נושא בעיות התנועה, הבטיחות והחנייה הנגרמות לשכנים עקב פתיחתו של גן ילדים הוא הנושא המשמעותי ביותר שזכה להתייחסות מצד מוסדות התכנון. במקרה אחד נקבע כי בעיות התחבורה שעלולות להיווצר עקב פתיחתו של גן ילדים ברחוב ללא מוצא מצדיק לחייב את בעלי הגן בסלילת כביש גישה עוקף ונפרד לגן - המיועד להורי ילדי הגן בלבד. במקרים אחרים הוחלט שלא להרשות פתיחתו של גן ילדים בשל בעיות התחבורה הקשות העלולות להיגרם, בפרט כאשר מדובר ברחוב ללא מוצא. אנו חושבים שראוי שהנושא כולו יוסדר בתוכניות המתאר המגדירות את השימושים המותרים והאסורים בקרקע. ראוי שהציבור ידע מראש באילו אזורים יותרו גני ילדים, ובדרך זו יוכלו רוכשי דירות להעריך מראש להעריך את שווי הקרקע ואם קיים סיכון לפתיחת גן ילדים בסמוך אליהם. בכך תגדל הוודאות הכלכלית והמשפטית.